בדרך למנהיגות חינוכית: הצעד הבא, תצפיות הוראה ושיח פדגוגי כמוקד התהליך החינוכי והצמיחה הפדגוגית בבית הספר

מנהל בית הספר הוא הדמות החינוכית המרכזית בבית הספר. במסגרת זו הוא נדרש להעריך מורים ולפעול לקידום ההוראה והלמידה בבית הספר. הגישות הקיימות בהערכת מורים לא מצליחות לשפר את ההוראה ומעלות את רף התסכול של מנהלים ומורים כאחד. שיחות המשוב בין מנהלים למורים אמנם מדגישות תחומים בהוראה שנדרש בהן תיקון, אך מתעלמות מחשיבותה של חווית ההצלחה כתרומה לשיפור ולשינוי. מאמר זה מדגיש את שיפור ההתנהגויות ההוראה באמצעות שימוש בכלי התצפית המוכר, אך תוך שינוי מהותי של שיחת המשוב המוכרת והמרתה בשיח פדגוגי. המאמר מקנה הכלים , הכללים והשפה הנדרשת לקיומו של שיח פדגוגי שיש בו כדי להצמיח מורים ולשנות התנהגויות הוראה( קובי גוטרמן).

פרקטיקות לפיתוח מנהיגות בית ספרית

המאמר דן בשינויים שיש לערוך בהכשרת מנהיגים בבתי ספר על-מנת לפתח מנהיגות בית ספרית אפקטיבית. המחברת טוענת כי יש להגדיר מחדש את תפקיד המנהיגות, לבחון את תכני ההכשרה המקצועית ואת אופן מסירתה, לערוך שינויים בתהליכי האיתור המיון והגיוס של מנהיגים ולפתח דרכים חדשות להערכת המנהיגות. המחברת טוענת כי יש להגביר את מקצועיות התפקיד על מנת ליצור איזון טוב יותר בין סמכות לבין אחריות (Ellen Goldring )

חטיבת הביניים בישראל: חולשות וקשיים

בעשור האחרון מסתמנת ירידה במספר חטיבות הביניים, כשמספר בתי הספר העל יסודיים השש שנתיים (ז'-יב') נמצא בעלייה מתמדת. "בין החולשות הבולטות של חטיבת הביניים מצוי היעדר יחס אישי לתלמיד, בעיות התנהגות וחוסר מוטיבציה הקשורות לגיל ההתבגרות, ובעיות של הרגלי למידה לקויים", כותב פרופ' יזהר אופלטקה מבית הספר לחינוך באוניברסיטת ת"א, ממחברי הדו"ח המקיף שהוגש לכנסת בנושא חטיבות הביניים ושאלת מקומן במערכת החינוך. התברר ש-40 שנים לאחר החיטוב בארץ, המורים של חטיבות הביניים, לא מאמינים במודל", אומר פרופ' אופלטקה. בעוד שבבית הספר היסודי המחנכת רואה את התלמיד שעות רבות ומהווה דמות משמעותית עבורו, בחטיבות הביניים התלמיד פוגש מורים מקצועיים רבים הנכנסים ויוצאים מהכיתה ושעות המחנכת בכיתה מעטות. המורים ציינו שמצב זה יוצר אצל התלמידים תחושה שמתייחסים אליהם כאל מספר. בנוסף, הם חשים ניכור והיעדר תמיכה בשלב משמעותי בו הם משנים מסגרות חברתיות וצריכים להסתגל מחדש לבית ספר השונה מהותית מזה שהכירו.

הוראה אינטנסיבית בקורסים מרוכזים ללומדים בוגרים

ספרם החדש של Raymond J. Wlodkowski and Margery B. Ginsberg נועד עבור מורים במכללות ומרצים באוניברסיטאות שנדרשים ללמד ביעילות בקורסים מואצים או מרוכזים לסטודנטים ולומדים מבוגרים. מחברי הספר מראים כיצד ניתן להשביח את ההוראה בקורסים מואצים או מרוכזים , כאלו בהם שיעור נמשך לעתים כשלוש שעות. למחברי הספר ניסיון של 20 שנה בהוראה אינטנסיבית של קורסים מרוכזים ללומדים בוגרים במכללות ובאוניברסיטאות והם התמחו בכלל המכלול של יצירת מוטיבציה ללמידה בקרב סטודנטים ולומדים בוגרים הלומדים לימודי המשך אחרי תיכון.

"הלומד המבוגר": צרכים ייחודיים והשתמעויות להוראה בחינוך הגבוה

המאמר מציג ממצאי מחקר אשר בדק מה הם הגורמים המשפיעים על החלטתם של סטודנטים מבוגרים ללמוד במוסדות ההשכלה הגבוהה, מה הם הישגיהם הלימודיים ומה הן השתמעויות של לימודים אלה לגביהם. המחבר מציע ארבעה יישומיים עיקריים של הממצאים להוראה: הקשבה לצרכים ייחודיים; שימוש בשיטות הדיון בכיתה; מטלות המעודדות אתגר אינטלקטואלי; התחשבות בציפיות וברצונות של הלומד (יזהר אופלטקה)

מהוראה להנחיה: שלבים ועקרונות

ספרם של Lee Herman and Alan Mandell נחשב כספר יסוד בתחומי חינוך מבוגרים בעיקר בגלל המשקל הרב שהוא מקנה לתהליכי הנחיה בהכשרת סטודנטים במכללות. פרקי הספר דנים בעקרונות ההנחיה כהליך פדגוגי משמעותי, שאילת שאלות במהלך ההנחיה, תכנית הלימודים כהליך של תכנון משותף בין המנחה והמונחים, המנחה כלומד, שלבי המעבר מהוראה להנחיה בהוראת סטודנטים ועוד. לפריט מצורפים תוכן העניינים של הספר וביקורת שנכתבה על הספר בשנת 2006.

האם יש הצדקה פדגוגית לביטחון העצמי של מורים מתחילים בשימוש בטכנולוגיות תקשוב ?

יותר ויותר מורים מתחילים נכנסים למקצוע ההוראה עם ביטחון עצמי רב יותר לגבי יכולותיהם להשתמש בטכנולוגיות תקשוב ליצירת שינוי בדרכי ההוראה המסורתיים. החוקרת האוסטרלית פרופסור Louise-Starkey בדקה את החשיבה שלהם והגיעה למסקנות אחרות. במחקרה בדקה כיצד מתחוללים תהליכי החשיבה של המורים החדשים בעידן התקשוב בבתי הספר , כאשר העוגן התיאורטי להשוואה ולמחקר הוא המודל של שולמן משנת 1987 ("ידע אינו יכול להיות מועבר באופן מילולי מהמורה לתלמיד, אלא הלומד הוא שותף פעיל בתהליך בנית הידע החדש. לפיכך התלמידים פעילים בעת הלמידה. חלק ניכר מעבודתם מתרחש בקבוצות קטנות") . באמצעות ניתוח של כמה וכמה מקרים אותם בחנה Louise-Starkey היא הגיעה למסקנה כי המורים המתחילים מוכנים אמנם היום לשלב את המחשב בהוראה אך בעיקר על מנת להעביר ידע מהם לתלמידים , כלומר תפיסת עולם הפדגוגית לא השתנתה ולא רואה את תהליך ההוראה כתהליך מצמיח של קהילת לומדים עפ"י המודלים הפדגוגיים המתקדמים יותר.

חשיבות התמיכה , החונכות וההנחיה של מורים מתחילים בשלבי הכניסה להוראה - ספר חדש

סקירת ביקורת אודות הספר החדש של ד"ר Michael Strong על חונכות בהכשרת מורים. הספר, הזוכה לשבחים, בוחן את כל המכלול הפדגוגי והמחקרי הנוגע לחשיבות התמיכה , החונכות וההנחיה של מורים מתחילים בשלבי הכניסה להוראה. הספר מבוסס על ממצאים מחקרים לגבי יעילות התמיכה במורים מתחילים בשלבי הכניסה להוראה וסוגי התוכניות לחונכות ותמיכה במורים מתחילים בארה"ב ובאירופה. נבחנים ההקשרים השונים של התוכניות לחונכות והקריטריונים העיקריים להערכתם. הספר מציג גם את המתודולוגיה לניתוח השחיקה והנשירה של מורים חדשים , כולל מקורות המידע המחקריים. סקירת הביקורת נכתבה ע"י פרופסור שרה מקנזי

המורה המתחיל והתוכנית לקליטתו המוצלחת

בישראל מתחוללים בעשור האחרון שינויים מהותיים בקשר לתוכניות הליווי והתמיכה במורים מתחילים. האם זה מספיק? במהלך איסוף הנתונים במחקר של ד"ר רוני ריינגולד לא הסתפקו החוקרים בלימוד עמדותיהם של המרואיינים לגבי דמות המורה המתחיל והקשיים עמם הוא מתמודד, אלא ביקשו גם לעמוד על השקפותיהם לגבי האופן בו ניתן לשפר את תהליכי הקליטה והליווי. עפ"י המאמר " על המורה החדש להסתגל לאקלים הבית-ספרי במקביל להימצאותו בתהליכי התפתחות אישית, כאדם, המלווים את כניסתו לשדה ההוראה. אולם רבים מהמרואיינים מבקרים את היעדרותו או חלקיותו של תהליך קליטה בית-ספרי ממוסד. "תרבות הקליטה של מורה חדש בבתי הספר מאוד בעייתית. קליטה לא נכונה היא שמסבירה את הנשירה הגבוהה בחמש השנים הראשונות לעבודה". "כבר ברגע הכניסה אין להם תמיכה והכשרה למציאות בה הם נתקלים". "המורים החדשים פשוט נכנסים. אם יש במקרה בבית-ספר מבנה ארגוני של סיוע אז זה מצליח, אם לא - אז לא". "התמיכה בבית-הספר לא מספיקה, יש בתי ספר שהמורה המתחיל נפגש עם המנהל, מקבל מערכת ונזרק לנפשו". "כיום המורה המתחיל מוקף בזרות ובהתנכרות. אף אחד לא מתייחס אליו".

תוכנית "מצוינים להוראה"- בעיות שיבוץ המורים

לאחר שבשנים האחרונות הועלו טענות על איכות המורים בארץ, נראה כי עתה נתקל משרד החינוך בבעיה חדשה: מורים מצטיינים, שסיימו תוכנית מיוחדת לסטודנטים בעלי נתונים גבוהים מהמקובל, לא מעוניינים ללמד בפריפריה ומעדיפים את הנוחות שבמרכז. תוכנית "מצוינים להוראה", אחת מתוכניות הדגל של משרד החינוך, נחשב לחוד החנית של שיפור איכות המורים בארץ ומעניקה מלגת לימודים מלאה לסטודנטים מוכשרים שבחרו בתחום ההוראה. בתמורה מתחייבים הסטודנטים לעבוד כמורים מן המניין. על פי נתונים שהוצגו בכנס בוגרים שנערך ביוני 2010 במכללת גבעת וושינגטון לציון 13 שנים לתוכנית, סטודטים מהמרכז (כ-70%) מבקשים להישאר במרכז, ולעומתם סטודנטים מהפריפריה (כ-30%) מבקשים לחזור לפריפריה. מרכזת התוכנית, ד"ר רמה קלויר, ציינה בכנס כי בהנהלה מתכוונים לפעול לחיזוק האזורים החלשים.

אילו אינטראקציות חברתיות קורות בגן הילדים ומה ההשלכות שלהן לשנים מאוחרות יותר?

ד"ר עדה בקר, מרצה על פסיכולוגיה והתפתחות הילד במכללת סמינר הקיבוצים, אומרת כי כבר בגיל הרך ילדים מנהלים מערכות יחסים מורכבות, הרחק מהעיניים הצופיות של הורים או גננות. "ילדים בונים לעצמם עולם משלהם ולא רוצים שתהיה בו דריסת רגל למבוגרים או פיקוח. הם מפתחים שפה משלהם שאינה מובנת לנו. יש להם חוקים פנימיים משלהם". בקר ישבה שנים בארגז החול כדי לחקור את מערכות היחסים של ילדים ואת תהליך החיברות שלהם. "ישיבה בארגז החול" היא כינוי לטכניקת צפייה בגן הילדים. את תצפיותיה היא מנתחת בספרה, "עם מי שיחקת בגן היום?", שראה אור לאחרונה בהוצאת מכון מופ"ת, בשילוב מחקרים שרובם נעשו בחו"ל. בספר היא מגוללת את הסיפור הנסתר של עולמם החברתי של ילדים בגיל הרך - עולם שלא נחקר דיו בישראל לטעמה - ויוצרת ממנו משל חברתי. מסקנותיו לא תמיד נעימות לאוזן.

אז למה הליצן עצוב?

הגנן ,עידו גנירם, מתעד בבלוג שלו את חווית ההתמודדות של ילדי גן עם ציור של פיקאסו . הגננת תלתה בגן את ציורו של פיקאסו, 'הליצן העצוב'. במסגרת הבניית כישורי הרגשות הגננת שאלה אותם – למה הוא עצוב? עידו כותב בבלוג שלו : "מדהימה אותי יכולת ההזדהות שלהם. כלומר, במובן מסויים זה נראה כאילו הם חושבים רק על עצמם – מה שלהם קשה, יהיה קשה לכולם. אבל האמת נראית לי הפוכה לגמרי: הם כואבים באמת את כאבו של הילד!"

כמה אותיות מכירים ילדי גן

נייר עמדה מעניין של ד"ר עדה בקר. לדעתה בעשור האחרון, מסיבות הקשורות לגישות שהאקדמיה מקדמת אותן בנחרצות רבה, הפכה הכרת האותיות והמספרים למשימה כביכול החשובה ביותר עבור ילדים בשנות הגן ואין לכך בהכרח הצדקה מבחינת ההתפתחות הנדרשת של הילד . לעומת זאת, מה שילד זקוק לו כדי להצליח בבית הספר הוא אוצר מילים. כן, פשוט מילים. מילים כמו אל תירא, למיין, לכדרר, להסתגל, אבוקה, ועוד ועוד. ובכן, מחקרים רבים מראים שהמשימה האמיתית העומדת בפני ילדים לפני הגיעם לכיתה א' היא לדעת 15.000 מילים!. האוצר הזה משרת את הילד בהבנת הנקרא. כי בכיתה א' יותר מאשר לקרוא את המילים – חשוב שהילד יבין את המילים, יבין מה הוא קורא, ואם אינו מבין את המילים, איך יבין את המסופר.

טיפול בילדים עם בעיות תקשורת בגילאי בית הספר היסודי

ילדים עם בעיות תקשורת, בהגיעם לגיל בית הספר, עומדים בפני מכלול של דילמות חדשות. יש חשיבות רבה לכך שההורים, אנשי המקצוע והמחנכים יהיו מודעים לאתגרים אלו ויתנו סיוע לילדים בהתמודדותם עם הקשיים. ספר זה מציג בפני המטפלים השונים מודלים מגוונים לטיפול בילדים בגילאי בית הספר ומקנה להם את הידע הדרוש על מנת לעזור לילדים בשלב חשוב זה של החיים. הספר כולל פרקים על המעבר למסגרת חינוכית חדשה, הפרספקטיבה של ההורים, סוגי טיפול שונים (אינטראקטיביים, התנהגותיים, קוגניטיביים וחינוכיים), קידום מיומנויות תקשורתיות וחברתיות, חינוך מיני-חברתי וטיפול תרופתי. מומחים מדיסציפלינות שונות מציגים רעיונות מעשיים המיועדים לאפשר לילד לחוות את שנות בית הספר כשנים של העמקת בטחונו העצמי והעצמת כישוריו הרגשיים,החברתיים והלימודיים ( עורכת-סוזן לוינגר).

בדידות, מצב רוח, מוטיבציה ותקשורת באינטרנט בקרב מתבגרים עם וללא ליקויי למידה, בהתייחס לסביבה חינוכית ולחומרת הלקות

מטרות המחקר ( עבודת דוקטורט) : לבחון את תרומתו של מודל רב מימדי, שכלל גורמי הגנה וגורמי סיכון ותרומתם להסבר תחושת הבדידות של מתבגרים עם ליקויי למידה. נבדקו הקשרים בין המשתנים השונים, בקרב תת הקבוצות של התלמידים עם ליקויי הלמידה, אשר חולקו על-פי הסביבה החינוכית וחומרת הלקות. להשוות בין תלמידים עם וללא ליקויי למידה תוך בדיקה של ההבדלים בין קבוצות של תלמידים עם ליקויי למידה, בחלוקה על פי הסביבה החינוכית וחומרת הלקות. בחלוקה הראשונה התייחס המחקר לשתי קבוצות של תלמידים עם ליקויי למידה, על פי סוג בית הספר בו הם למדו. במחקר השתתפו: מתבגרים עם ליקויי למידה אשר עמדו בדרישות הבית ספריות ולמדו בבתי ספר תיכוניים, ומתבגרים עם ליקויי למידה, אשר לא עמדו בדרישות הבית ספריות והמשיכו לימודיהם במרכזי חינוך ונוער ( עדי שרעבי).

שימוש במפות חשיבה לשיפור הבנת מטפורות וניבים אצל ילדים לקויי למידה

מעוט של מחקרים בחן את היכולות המטפוריות של ילדים עם לקויות למידה. מטרת המחקר הנוכחי היא להציג את הפער הקיים בהבנת מטפורות וניבים בין תלמידים לקויי למידה (ל"ל) לבין תלמידים תקינים ולהציג תכנית התערבות לצמצום הפער. אוכלוסיית המחקר כללה 60 תלמידים ל"ל, ללא לקות שפתית, ו–60 תלמידים בעלי התפתחות תקינה בכיתות ה'-ו'. ראשית הראנו שקיים פער משמעותי בהבנת השפה הפיגורטיבית בין תלמידים ל"ל לבין התקינים. בהמשך, קבוצה אחת של ל"ל עברה תוכנית התערבות להבנת מטפורות וניבים, קבוצה שנייה למדה את המטפורות ע"י שינון, וקבוצה השלישית לא עברה כל התערבות. בתוכנית ההתערבות בשני מפגשים שניתנה ע"י החוקרת, התלמידים קיבלו מפות חשיבה שסייעו להם למצוא מושגים משותפים לצירוף המטפורי ע"י כתיבת אסוציאציות. ל"ל שעברו התערבות ושינון, שיפרו את הבנת ניבים והמטפורות (שראו בהתערבות) אולם רק קבוצת ההתערבות הגיעה לרמתם של התלמידים התקינים בהבנת מטפורות וניבים שלא נחשפו להם בהתערבות. לתוצאות חשיבות בפיתוח תכנית התערבות לשיפור ההבנה של השפה הפיגורטיבית באוכלוסיות מתקשות.

ביטול המקצוע

מאמר מעניין של אמנון כרמון המציע למתכנני תכניות לימודים לבטל את המקצוע. כל ידע שנארז במקצוע מאבד את ערכו. אמנון כרמון טוען כי מנקודת הראות של הצרכים והערכים המרכזיים של חברות הידע הדמוקרטיות של המאה העשרים ואחת , המקצוע הוא אפשרות גרועה ביותר לארגון הידע לצורך למידה והוראה. ברגע שהתבנית של המקצוע מוטלת על התכנים השונים היא מעוותת אותם . יש להבין שהמקצוע הומצא במאה התשע עשרה . מדוע בעצם אי-אפשר לאמץ, בהתאמות מסוימות , את המאפיינים המרכזיים של ארגון הידע באמנויות לתחומים העיוניים? מדוע אי-אפשר ליצור ביצוע לימודי מרכזי, אישי או צוותי, שהלומדים יבחרו בו ואשר יכלול חלק כתוב והצגה בעל פה ויחליף את בחינת הבגרות המשמימה? אמנון כרמון חושב שהאמנויות מספקות לנו דגם מצוין למסגרת חדשה לארגון ידע , ועליה להחליף את המקצוע במסגרת הדומיננטית בבית הספר. המסגרת המוצעת , לה קורא אמנון כרמון תחום משמעות , תכיל בתוכה את מאפייני היסוד שתוארו כאן, יחד עם הבחירה הכפולה של הלומד והדגש על הממד הרגשי שמאפיינים את האמנויות.

תכנית לימודים , יש דבר כזה?

מטרת המאמר של פרופסור דוד חן היא להביא לפני הקוראים בקליפת אגוז את מכלול הסוגיות הקשור בנושא הקוריקולום ופיתוחו. הוא פתח בתיאור הבעייתיות שבהתייחסות לנושאי התוכן במערכת החינוך, המשיך בהיבטים האיכותיים והכמותיים של הסוגיה האוניברסאלית של הקוריקולום וסיים בהצבת אתגרים ממשיים הן למערכת החינוך והן לאקדמיה. עמידה באתגרים אלו תוכל אולי להוציא את מערכת החינוך מן המבוכה וההזנחה של אחד משני עמודי התווך של מערכת החינוך. התשובה על השאלה הניצבת בראש המאמר חד־משמעית: יש דבר שנקרא תכנית לימודים. יש גם צורך מידי להתעשת ולפעול לשיקומה

ארבע תחנות

תכנית הלימודים עברה ארבע תחנות במסעה מתחילת המאה הקודמת עד ימינו. התחנה הנוכחית - הביקורתית - מציבה לה אתגר רציני . רבים מייחסים למושג "תכנית לימודים" מובן אחד בלבד: מתווה המנוסח במסמך רשמי שמציג למורה את נושאי הלימודים בכיתה ומציע דרכים להוראתם. אך עיון בגלגוליו של המושג מגלה שבמהלך הזמן חלו התפתחויות בהבנתו ושיש לו מובנים אחדים. גם המושג הנלווה "תכנון לימודים" – תהליך יצירתה של תכנית לימודים – עבר התפתחויות. במאמר שלהלן סוקר עודד שרמר ארבע תחנות בדרכם של שני המושגים הללו, העומדים במרכז הגיליון של הד החינוך מפברואר 2010 .

מראה הטקסט והבנת הנקרא

מחקרים רבים נערכו בתחום הבנת הנקרא, אולם אלו שמו את מירב הדגש על מאפייני הקורא, ופחות על מאפייני הטקסט. מיעוט המחקרים שבדקו את מאפייני הטקסט, מצאו במפורש כי סידור הטקסט משפיע על קצב הקריאה והדיוק. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק האם קיימים הבדלים בהבנת הנקרא בעת הצגה שונה של הטקסט מבחינה וויזואלית. זאת, בהשוואה בין תלמידי כיתות ב' ו-ה', ובקרב קוראים חלשים וטובים. שיערנו, כי יימצאו הבדלים, ותהיה העדפה לטקסט הכולל גופן גדול, רווח גדול בין השורות ושורה קצרה, יחסית לנורמה (מבחני מיצ"ב). להערכתנו ההבדלים בהבנת הנקרא יהיו משמעותיים יותר בקרב ילדים בכיתה ב', וקוראים חלשים. השערות המחקר נבדקו על מדגם של 90 ילדים בכיתות ב' ו-ה' (49 בנות ו-41 בנים). מחציתם הוגדרו על ידינו כקוראים טובים ומחציתם כקוראים חלשים (חושב חציון במטלת קריאת מילים בודדות). השערות המחקר אוששו; כך, נמצא כי אורך השורה גורם להבדלים בהבנת הנקרא. כאשר אורך השורה קצר או בהתאם לנורמה, הבנת הנקרא טובה יותר. בנוסף, נמצא כי כאשר מקטינים את אורך השורה, קוראים חלשים מבינים טוב יותר את הנקרא בהשוואה לקוראים טובים. בהשוואה בין הכיתות, נמצא כי תלמידי כיתות ב' מבינים פחות טוב את הנקרא כאשר הגופן קטן, ואולם תלמידי כיתות ה' מבינים טוב יותר את הנקרא בתנאים אלו. עוד נמצא כי תלמידי כיתה ב' הבינו טוב יותר את הנקרא בטקסט עם שורה קצרה או נורמטיבית, יחסית לטקסט עם שורות ארוכות. הממצאים שתוארו מדגישים את חשיבות אורך השורה וגודל הגופן להבנת הנקרא. הם עולים בקנה אחד עם ממצאי מחקרים קודמים, שציינו משתנים אלו כמשמעותיים עבור הטקסט כמו גם עם מחקרים שמצאו כי טקסט גדול, מרווח ופחות עמוס, יהיה קריא יותר, ועל כן ישפר את מהירות ודיוק הקריאה ( שרלי הרשקו ותמי קציר).

בתי הספר האמריקאיים בעצמם תורמים באופן פעיל ( מבלי להיות מודעים לכך) לירידה ונסיגה של התלמידים בקריאת ספרים

בספר שמעורר עניין, הערכה רבה וסערה בארה"ב טוען Kelly Gallagher כי בתי הספר האמריקאיים בעצמם תורמים באופן פעיל ( מבלי להיות מודעים לכך) לירידה ונסיגה של התלמידים בקריאת ספרים. הכנסת סטנדרטים מחייבים לבקרת הקריאה ומדידת יכולות הקריאה במבחנים רק גורמת לתלמידים להירתע מקריאת ספרים מעמיקה להנאתם . הדגש שניתן לקריאת טקסטים עיוניים פוגע בחדוות הקריאה של התלמידים בבתי הספר. מבלי להיות מודעים לכך, בתי ספר עצמם, ולא בהכרח ההורים, תורמים ליצירת חיץ בין התלמידים ובין עולם הספרים היצירתי. מחבר הספר, מציע שורה של הצעות לבתי הספר כיצד לשנות גישה וליצוא אקלים בית ספרי המטפח את אהבת הקריאה של התלמידים. מחבר הספר הוא אחד המומחים המובילים בארה"ב בתחומי הקריאה , אוריינות אקדמית וכתיבה יצירתית

כיצד אמהות דוברות ערבית קוראות ספר לילדן והאם הקריאה תורמת לאוריינות הילד?

אחת הפעילויות החשובות המתקיימת בין הורים לילדים צעירים היא קריאת ספרים. על פי הידוע לנו, עד כה לא נתפרסמה עבודה שבחנה לעומק פעילות קריאת ספר על ידי הורים לילדם בגיל הגן בחברה דוברת ערבית. מחקר מסוג זה מעניין במיוחד בשל מצבה הדיגלוסי של השפה הערבית. נשאלת השאלה, כיצד הורים דוברי ערבית מתווכים את השפה הכתובה לילדם? אילו דפוסי קריאה הם מקיימים? וכן האם איכות התיווך של ההורה תורמת לטיפוח אוריינות הילד? המחקר הנוכחי התמקד בשאלות אלה. במחקר השתתפו 109 ילדי גן-חובה מהמגזר הערבי ואמהות הילדים. רמת ניצני אוריינות הילד נבדקה בגן הילדים, ושנה לאחר מכן נבחנה רמת שפתם הדבורה ורמת קריאתם בכיתה א'. במפגש שנערך בבית, האמהות קראו ספר לילד והאינטראקציה צולמה במצלמת וידיאו. בנוסף, נערך ראיון עם האם ונאסף מידע דמוגראפי ומידע על הסביבה האוריינית במשפחה. ממצאי המחקר הראו שבפעילות הקריאה לילד האמהות השתמשו בהרבה פרפרזות ופחות בתיווך שהינו מעבר ל"כאן ועכשיו". האמהות עשו ניסיונות מועטים בלבד לגשר עבור הילד בין השפה הכתובה לשפה הדבורה בעת קריאת הספר והתנהגות זאת לא היוותה גורם שתרם לרמת אוריינות הילד בגן ובכיתה א'. השלכות ממצאי המחקר הוצגו בכינוס 2010 ( (ספיה חסונה ערפאת ועפרה קורת, דורית ארם, פנינה קליין ) .

מעגל הצמיחה של ההדרכה הפדגוגית

מטרתו של מחקר זה הייתה לעקוב אחרי תהליך צמיחתם של סטודנטים להוראה על ידי בחינת תפיסותיהם בהקשר של שלוש קטגוריות ידע: צמיחה אישית, צמיחת ידע פדגוגי וצמיחת ידע תוכן, מתחילת שנת ההדרכה הפדגוגית וההתנסות ועד לסופה. המחקר התמקד בשאלות הבאות: 1. האם בעקבות ההדרכה הפדגוגית מתקיים תהליך צמיחה המתפרש על פני השנה ובאילו מימדים של קטגוריות הידע? 2. האם תהליך הצמיחה מתרחש בו-זמנית בכל קטגוריות הידע, או רק בחלק מהן? כל זאת, במטרה לבחון את הצורך בשינוי דגשים בתוכנית ההדרכה הפדגוגית. כלי המחקר כללו שאלונים של "מעגל הצמיחה" הלקוחים מתורת הקאוצ'ינג, ניתוח שיח לקביעת המימדים וניתוח סטטיסטי ותיאורי של הממצאים ( צפי טימור).

התפתחות ההבנה של מושגי מפתח בנושא "תורת הקבוצות" אצל סטודנטיות להוראה, במהלך שלושה שלבים של רכישת ידע תוכני ופדגוגי

המחקר הנוכחי בא לתרום לקידום ההוראה להבנה של סטודנטיות להוראה. לשם כך הוא בחן אצל סטודנטיות להוראה בשנה א' ללימודיהן, שלמדו וגם לימדו בשימוש באסטרטגיות של הוראה להבנה, את רמת ההבנה והתפתחות ההבנה שלהן בתהליך הלמידה של שלושה מושגי מפתח בנושא "תורת הקבוצות" – "קבוצות חלקיות", "חיתוך בין קבוצות" ו- "קבוצות משלימות" ואת רמת ההבנה הכוללת (ממוצע רמות ההבנה של שלושת מושגי המפתח). רמות ההבנה שלהן נמדדו על פי הערכת שלושה ביצועי הבנה שלהן לגבי מושגי המפתח – "מתן הסבר", "מתן דוגמה" ו- "פתרון בעיות". הבחינה של נושאים אלה נעשתה במסגרת של הקורס "יסודות המתמטיקה בגן הילדים", שהוא קורס שנתי תלת שלבי במכללה להכשרת מורים במסלול לגיל הרך. במהלך הקורס התקיימה "העברת" ההבנה של מושגי המפתח בשני דורות: הדור הראשון עסק בהעברת ההבנה מהמורה-החוקרת לסטודנטיות בשיעורי הקורס. בשיעורים אלה המורה-החוקרת השתמשה בהתנהגויות של הוראה להבנה במטרה לפתח אצל הסטודנטיות ידע והבנה של מושגים מתמטיים, ידע פדגוגי של הוראה להבנה של מושגים אלה, ומסגרת אחידה המקשרת בין שני סוגי הידע הללו. ההוראה נערכה בשני שלבים עוקבים של פיתוח ידע תוכני ופיתוח ידע פדגוגי של תחום התוכן בהתאמה ( אילנה דרוקר).

תהליך רפלקטיבי מתוקשב של סטודנטים להוראה באוניברסיטה קנדית

המאמר מתאר תהליך רפלקטיבי מתוקשב של סטודנטים להוראה בשנה שנייה המשתמשים באופן שוטף במערכת תיעוד מתוקשבת מתקדמת . המערכת המתוקשבת אליה קשורים גם מורי המורים באותה אוניברסיטה מסייעת לפרחי ההוראה להציג מידע ודילמות בתחומי התמודדות וההכשרה שלהם , לתעדם ולקבל משובים מעמיתים ומורי מורים. המערכת המתוקשבת לתיעוד מתוקשב של הסטודנטים להוראה מופעלת במסגרת לימודי התואר השני להוראה ב-The University of Calgary . המערכת המתוקשבת הותאמה לצרכי התיעוד המתוקשב של הסטודנטים להוראה , כולל יכולות ביטוי עצמי וכתיבה בבלוגים המופקים מתוך המערכת המתוקשבת (Ann Sherman , Angela Rokneׂ).

בירור זהות בכיתה

מבין פרויקטי הגמר 2010 של ביה"ס למנהיגות חינוכית נראה הפרויקט של יהודה ג'ייסון מעניין במיוחד ורלבנטי יותר מתמיד לבתי הספר כיום ( תקציר) . הפרויקט מציע התארגנות בית ספרית סביב בירור זהות אישית בקרב התלמידים מתוך הנחה שזהו אחד היעדים אליהם שואף בית הספר . הבירור ייערך באמצעות קריאה רפלקטיבית של טקסטים מתוך תוכניות הלימודים במקצועות השונים . הפרויקט מתמקד במורה ובתהליך שהיא מובילה בכיתה ומחוצה לה . ליבת התוכנית הן "קהילות לומדות מקצועיות" שתוקמנה סביב כל מקצוע , אשר ילוו את העשייה בכיתות . התוכנית מתייחסת למסרים הסמויים המועברים בתוך בית הספר באמצעות יצירת "שיח בית ספרי" של בירור זהות, המלווה והמגבה את ההקשרים החינוכיים המגוונים של התלמיד והמורה.

הכנס השנתי ה42 של האגודה הבינלאומית לאוריינות חזותית (IVAL )

הכנס השנתי ה42 של האגודה הבינלאומית לאוריינות חזותית (IVAL ) יתקיים באי הידידותי השכן לנו , קפריסין, בין ה29 לספטמבר ל-3 לאוקטובר 2010. כינוס IVLA-2010 שייערך בקרוב במרחק של 50 דקות טיסה מגבולות ישראל מהווה הזדמנות מעולה למפגש עם חוקרים ומומחים מכל העולם המתמחים באוריינות חזותית בלמידה , בעיצוב סביבות הוראה בבתי הספר. מדובר על תחום מחקר רב-תחומי בו ההתפתחויות הן מרתקות מבחינת קידום סביבות לימוד מעוצבות בבתי הספר ופרויקטים חזותיים הנעשים ומתפתחים בתחום זה במערכות חינוך בעולם , הן בקרב מומחי עיצוב והן בקרב מורים ומחנכים המתעניינים באוריינות חזותית ועיצוב סביבות למידה .

בית ספר עתיר פדגוגיה חברתית: מודל לבית ספר על-יסודי חברתי - חדשני

מבין פרויקטי הגמר של עמיתי ביה"ס למנהיגות חינוכית נראת העבודה של יאיר אלברטון מעניינת במיוחד. חזון בית הספר הוא חינוך לחיים ב "קהילה של משמעות " ובניית אישיות של בוגר אוטונומי החי ומעורב בחברה חופשית, שוויונית ודמוקרטית. העבודה בבית הספר מתמקדת בשלושה צירים מרכזיים : קהילה של משמעות – תלמיד בבית הספר בונה קשרים חברתיים המעניקים משמעות לחייו. תפקיד המורים הוא לקיים קהילה המחייבת דיאלוג מתמיד, וראיית התלמיד כאדם שלם ; חינוך להשקפת עולם – תפקיד בית הספר הוא להצמיח תלמידים בעלי השקפה המבוססת על ידע , ערכים, התנסות חברתית ומחויבות לכלל השותפים בח ברה; הוראה – למידה משמעותית מתקיימת במקום שבו התלמיד מרגיש שייך , הנושא הנלמד רלוונטי לחייו, והוא חווה תהליך של בניית ידע ( יאיר אלברטון).

ספר חדש: תכנון ההוראה השיתופי בביה"ס בכלל ותכנון ההוראה השיתופי של צוות מורים לאנגלית בביה"ס

ספר חדש זה עוסק בתכנון ההוראה השיתופי בביה"ס בכלל ובתכנון ההוראה השיתופי של צוות מורים לאנגלית בביה"ס. הספר מגבש כמה הנחיות פדגוגיות עקרוניות ליישום גישה הוליסטית בתכנון ההוראה של צוותי המורים לאנגלית בביה"ס. תכנון ההוראה השיתופי בין צוותי מורים לאנגלית בביה"ס יש בו כדי להשביח את כל המכלול של הוראת אנגלית כשפה זרה בעיקר ע"י יצירת קהילת מורים עמיתים הלוקחים חלק פעיל ומשתף בתכנון ההוראה בביה"ס והמסוגלים לסייע בהוראה שיתופית בשיעורים שונים המתקיימים בביה"ס. הספר שיצא לאור בשנת 2010 נכתב ע"י שתי מורות מנוסות בתכנון הוראה משותף ( Andrea Honigsfeld , Maria G. Dove ).

השפעת שינויי נוסח ואפיונים מתמטיים על היכולת לפתור בעיות אתגר בקרב מתכשרות להוראת מתמטיקה ובקרב מורות למתמטיקה

המאמר מבקש להציג ממצאי מחקר, שבדק את ההשפעה של שינויי נוסח ואפיונים מתמטיים על היכולת לפתור בעיות אתגר בקרב מתכשרות להוראת מתמטיקה וקרב מורות למתמטיקה. מתוך הממצאים עולה כי כאשר מוצגת בעיה שיש בה שינוי בניסוח המילולי של אחד ממרכיביה, אבל שינוי זה אינו גורם לשינוי במאפיינים המתמטיים ובתהליך הפתרון, אין הבדל משמעותי באחוז התשובות הנכונות בשני הנוסחים של הבעיה. אולם כאשר מוצגת בעיה שנעשית בה שינוי בניסוח המילולי של אחד ממרכיביה, הגורם לשינוי במאפיינים המתמטיים ובתהליך הפתרון, יש פער גדול בין שני הנוסחים באחוז התשובות הנכונות. ממצאים אלה התקבלו גם אצל המתכשרות להוראת מתמטיקה וגם אצל המורות בפועל. בנוסף, נמצא כי המתכשרות להוראה הציגו בתהליך הפתרון חשיבה מקורית יותר מאשר המורות בפועל. לכן, מומלץ להתמקד במסגרת השתלמויות ובהכשרת מורים גם בבעיות אתגר עם ניסוחים מילוליים שונים כדי להגמיש את החשיבה המובילה לפתרונן ( דורית פטקין , אביקם גזית).

שיפור הישגי תלמידים בתחום המדעים באמצעות לוח אינטראקטיבי

דיווח קצר על תוצאות השימוש בלוח אינטראקטיבי חכם על הישגי תלמידים בביולוגיה בחטיבות ביניים. המחקר הפרטני התייחס לנושא התא בכיתות ז' . נושא זה מזמן שימוש בתמונות ובאמצעי הגדלה. בעזרת שימוש בעזרים כגון לוח אינטראקטיבי ניתן לשפר את הישגי התלמידים בצורה משמעותית. נבחרו 4 כיתות לימוד בבית ספר, באזור הדרום, בגיל חטיבת הביניים מהם למדו ללא לוח אינטראקטיבי ושניים מהם למדו בעזרת לוח אינטראקטיבי. נבדקו הישגי התלמידים וההבדלים בין הקבוצות. תוצאות המחקר מצביעות על כך שהישגי התלמידים אשר למדו בקבוצות הלימוד שנעזרו בלוח האינטראקטיבי השיגו ציון גבוה ב 11 נקודות מהקבוצה שלמדה ללא עזרים.

מאו"ר - מאגר חומרי למידה ברשת

MAOR - Meta-data and Object Repository – מאגר חומרי למידה ברשת שהושק לאחרונה הוא פרי שיתוף פעולה שיתוף פעולה של איגוד האינטרנט הישראלי, משרד החינוך ומחב"א (מרכז החישובים הבינאוניברסיטאי). על פי מה שנכתב באתר ” מאו"ר מאפשר למרצים, מורים ותלמידים במגזרים השונים למצוא חומרי למידה המתאימים לצרכיהם ביתר קלות, תוך שימוש חוזר במשאבים שכבר פותחו ויצירת חומרי לימוד חדשים על בסיס תכנים קיימים. השימוש במאגר יאפשר לבנות ביתר קלות מערכי שיעור מגוונים, המשלבים חומרי למידה שונים המותאמים לצורכי הלמידה" . על פי מה שנכתב ב-ISOC-IL בשטח – גיליון יוני 2010 " המאגר כולל קורסים ושיעורים שלמים, מצגות, סימולציות, קטעי וידאו ואודיו, תרגולים ומטלות, עם אפשרות לבצע הערכת עמיתים (peer review) ותוספת של חוות דעת משתמשים. המאגר המורחב מכיל כיום למעלה מ- 30,000 אובייקטי למידה המיועדים לבתי הספר, למוסדות ההשכלה הגבוהה ולציבור הרחב. "

השימושים המגוונים והפוטנציאל הרב של הוויקי ככלי בתהליכי הוראה, למידה ומחקר- כנס אקדמיית ויקיפדיה השני 2010

תמי נויטל , המידענית של האוניברסיטה הפתוחה, מדווחת על כנס אקדמיית ויקיפדיה השני באוניברסיטת תל-אביב ביוני 2010. כנס אקדמיית ויקיפדיה השני באוניברסיטת תל-אביב היה יום ארוך וגדוש שבמהלכו הוצג השימוש בוויקי במסגרות אקדמיות (הוראה, מחקר ושת"פ בין-אוניברסיטאי) ובבתי ספר בישראל. המושב הראשון הוקדש לעדכונים בנושאי ויקיפדיה. המושב השני עסק בשימוש בויקי באקדמיה ובלימודים אקדמיים והוצגו בו הן מחקרים והן שימושי ויקי בהוראה ומחקר. המושב השלישי עסק בשימוש בוויקי במערכת החינוך בארץ. המושב הרביעי עסק בשימוש בוויקי ככלי לשתוף פעולה בי"ל בין חוקרים והציגו בו ד"ר דפנה רבן ומיכאל קונג'ה מאוניברסיטת חיפה ואור מנדלסון, מהפקולטה למנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב שימוש בוויקי כפלטפורמה לשיתוף מידע וידע בקהילות חוקרים ואנשי אקדמיה.

יום עיון בנושא: בעדכון מתמיד כלים והתפתחות במידענות בחינוך

יום עיון מעניין על כלים והתפתחות במידענות בחינוך יתקיים ביום חמישי, ד' באב תש"ע, 15 ביולי 2010 במכון מופ"ת. מטרותיו של יום העיון הן לחשוף את המשתתפים למיומנויות מידע נדרשות בשדה החינוך. במהלך יום העיון יצביעו מומחים ומידענים מובילים בתחומם על המגמות העכשוויות בתחום המידענות בחינוך. הם יציגו את נקודת מבטם על תהליכי המידע והמידענות המשפיעים על האקדמיה במכללות ובאוניברסיטאות. הכוונה היא להציג בראייה כוללת - מידענית, טכנולוגית וחינוכית את ההתפתחויות ואת הדילמות בתחומי המידענות, ניהול תוכן, ניהול ידע ואוספים בספריות ובמרכזי מידע בעלי אופי אקדמי וחינוכי בארץ ובעולם. מטרה נוספת של יום העיון היא להפגיש מידענים וספרנים במוסדות אקדמיים עם אנשי חינוך ולדון בעקרונות משותפים להקניית מיומנויות מידע (סינון מידע, יעילות בחיפוש ועוד) לחוקרים, למורי מורים, למורים, לסטודנטים להוראה ולתלמידים. מנחה: ד"ר עוזי מלמד, מכון מופ"ת

על גב המורות: כוח ומגדר בחינוך

המחקרים והניתוח בספר זה חושפים את עומק הניצול ההולך וגובר במערכת החינוך, ומדובר בנשים. מתגלה סיפור של ממשלות המזניחות בציניות את האינטרסים של נשים הן בתפקידי ההוראה והן בתפקידי הורות. הספר חושף גישות סטריאוטיפיות שפוגעות במערכת החינוך ומתבטאות בדרג מקבלי ההחלטות במשרד החינוך, באקדמיה ובתקשורת... לניצול של המורות מצטרפת תופעה מדאיגה של הטלת האחריות לכל התחלואים של החינוך עליהן. תופעה זו מוכרת מתחומים אחרים של הניתוח הפמיניסטי, כגון באלימות נגד נשים: להאשים את הקרבן". "להזנחה ולניצול של המורות מצטרפת תופעה מדאיגה של הטלת האחריות לכל התחלואים של החינוך עליהן. תופעה זו מוכרת מתחומים אחרים של הניתוח הפמיניסטי, כמו באלימות נגד נשים - שבה מאשימים את הקורבן. האצבע המאשימה מופנית כלפי המורות המקופחות בלאו הכי בשכר ובתנאי הוראה, ולא כלפי קובעי המדיניות ומקבלי ההחלטות. אבל הפגיעה במורות לא מסתיימת רק במערכת החינוך: יום הלימודים הקצר פוגע בהורים, והיות שעל פי רוב ההורה העיקרי המטפל בילדים הוא האם, נפגע כך גם שוויון ההזדמנויות של הנשים".

בית הספר כמרכז תקשורת : מודל של חינוך הומניסטי אופטימי

ספר זה מציג מודל מפורט של ארגון חינוכי המותאם לערכים הרצויים ולצרכים של ישראל בעידן הפוסט-מודרני. זהו ארגון חינוכי גמיש, פתוח ודינאמי, התומך ברמות הטכנולוגית, הארגונית, והפדגוגית בתקשורת משמעותית ומעודדת התפתחות אישיותית בין אנשים צעירים, לבין העולמות האין סופיים הפתוחים היום בפניהם בסביבתם ובעולם הווירטואלי ובינם לבין עצמם. המודל נולד כתגובה למצוקה של כל המעורבים בחינוך בדור האחרון לנוכח תהליך הקריסה הערכית והארגונית בו מצויה מערכת החינוך והכישלונות המתמידים של אין סוף "רפורמות" סותרות וחלקיות לחלץ אותה מהמשבר החמור בו היא מצויה. הוא מתבסס על ההכרה כי הדרך היחידה להתייחסות אפקטיבית למשבר מבוססת על התמודדות שיטתית וכוללת עם האתגרים המרכזיים הניצבים בפני מערכת החינוך בימינו. אתגרים אלו כוללים בין היתר: החזרת החינוך למערכת החינוך, מיזוג החינוך עם התרבות הדיגיטלית, התאמת המערכת למבנים הארגוניים, החברתיים, לשוק העבודה ולדפוסי החשיבה ודרכי החיים הכאוטיים המאפיינים את ישראל בעידן הפוסט-מודרני. המודל מבוסס מצד אחד על ניתוח של ערכי היסוד של החינוך הרצוי בישראל כחברה הומניסטית ־ פיתוח אוטונומיה אישיותית, שייכות דיאלוגית ומוסריות, ומצד שני על ניתוח המאפיינים הרלוונטיים של המציאות הפוסט-מודרנית שבה אנו חיים. שאלת היסוד שהספר מתמודד עמה בכל ההקשרים הללו היא: כיצד ניתן לרתום את המהפכה הדיגיטלית ואת שינויי העומק האחרים שהתרחשו בחברה בעשורים האחרונים לצורך מימוש מיטבי של הערכים החינוכיים הרצויים? ( רוני אבירם, נעמה בר-און, מנואלה אטיאס).

ספר חדש העוסק בתחום החינוך לאוריינות מדיה ביקורתית- תקשורת המונים

ספר חדש שיצא זה עתה לאור, המבוסס על עבודת הדוקטורט של ד"ר מירה פוירשטיין ממכללת אורנים. הספר עוסק בתחום החינוך לאוריינות מדיה ביקורתית- תקשורת המונים, חינוך לחשיבה ביקורתית – והוא מיועד לסטודנטים במדעי הרוח והחברה, ולעוסקים בהוראת החינוך לאוריינות מדיה. הספר של ד"ר מירה פוירשטיין עוסק ברעיונות ובמושגי מפתח בתחום החינוך לאוריינות מדיה ביקורתית (Critical Media Literacy ) שמטרתו: לטפח ולקדם את החשיבה הביקורתית של ילדים ונוער ביחס לתכני המדיה ומסריהם. התחום מעוגן בפרדיגמה הביקורתית ובחינוך לדמוקרטיה המצדדים בטיפוח אנשים חושבים, המסוגלים לנתח ולהעריך מידע באופן בקורתי, כדי לקבל החלטות שקולות ותבוניות החיוניות להבטחת איכות חייהם כאזרחי הדמוקרטיה. בראייה זו, התחום מציב ללומדים אתגרי חשיבה רלבנטיים בעידן של תקשורת רב ערוצית, גלובליזציה ושינויים טכנולוגיים. ידע וכישורים לניווט חכם בסביבות מידע וירטואליות, והתמודדות מושכלת עם הערכים והנורמות המטופחים בעולם ה"רייטינג" של המדיה. הספר הוא תוצר של עבודת דוקטורט שבחנה את החשיבה הביקורתית של תלמידים בביה"ס היסודי מול תכני טלוויזיה ופרסומות מהעיתונות, בעקבות התנסות שיטתית בתכנית לאוריינות מדיה ביקורתית

המפתח להצלחה: עידוד לעבודה קשה

פרופסור קרול דואק , מהחוקרות המובילות בעולם בתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית, מסבירה בראיון לכתב העת "הד החינוך" מדוע מתן שבחים לא מועיל לילדים. "שבחים לא מבוקרים", היא מסבירה , מייצרים תלות בשבחים ופוגעים בנכונות לעבוד קשה ולחתור בעקשנות למטרה" . פרופסור דואק היא אחת החוקרות המובילות בפסיכולוגיה התפתחותית, ולמחקריה השפעות ישירות ופוריות מאד על החינוך ( ספרה "כוחה של נחישות" ראה אור בעברית ב2008 בהוצאת כתר) . התרומה העיקרית של פרופסור דואק לחינוך היא בתחום המכונה "תיאוריית ייחוס" . התחום חוקר את תיאוריית הייחוס של תלמידים- את הגורמים שתלמידים מיחסים להם את הכישלונות ואת ההצלחות שלהם. דואק פיתחה תיאוריה מקורית על תיאוריית הייחוס, והיא מיושמת בכיתות רבות בארצות הברית.

מי אתה המורה הראוי", מרכיבים בדמות המורה הראוי כחלק מפילוסופיות חינוכיות

הסוגיות בנושא דמות המורה הראוי ודרכי הכשרתו היעילות והטובות מצויות בשנים האחרונות, בעולם בכלל ובישראל בפרט, במרכזם של דיונם ציבוריים וזאת כחלק מצורך בשיפור כללי במערכת החינוך. מטרת המאמר היא להציג מרכיבים בדמותו של המורה הראוי כפי שהם באים לידי ביטוי בספרות המקצועית, כחלק מפילוסופיות חינוכיות, ובעמדותיהם של חוקרים ואנשי חינוך. בכך המאמר מבקש לתרום לדיון התיאורטי בדמותו של המורה הראוי, כמו גם לדיון המעשי בדרכים הטובות ביותר להכשרתו . המאמר מצביע על כך כי לצד המרכיבים המסורתיים בדמותו של המורה הראוי , נוספו במהלך השנים גם מרכיבים חדשים. מרכיבים אלו, יחד עם המרכיבים המסורתיים, מבטאים את מורכבות ההוראה. ( אירית לוי-פלדמן).

סוציאליזציה ושונות בחינוך

מטרת מאמר זה היא לחשוף את הנחות היסוד הפילוסופיות, המפורשות והמובלעות שעליהן מושתת תפישת החינוך כסוציאליזציה. המאמר בוחן באופן ביקורתי את שתי המטרות המרכזיות של החינוך כסוציאליזציה: א. לשלב את הפרט ולהתאימו לנורמות ולדפוסי ההתנהגות המקובלים בחברה שאליה הוא משתייך. ב. לאמן את היחיד ולהכשירו למילוי תפקידים ( אזרחיים, משפחתיים , תעסוקתיים) , לדעת מחבר המאמר , כאשר הסוציאליזציה הופכת לאידיאולוגיה הרשמית של ביה"ס היא : 1. מדרדרת את החינוך לכיוון של "אימון" ו"תעמולה". 2. מעודדת בינוניות, קונפורמיות וחוסר סובלנות כלפי החריג והשונה. בחברה סובלנית, המורים מסייעים לתלמידים לממש ככל הניתן את הפוטנציאל שבהם ללא דגם מוכן מראש שאליו עליהם להידמות. הם לא שופטים ולא ממהרים להדביק תוויות. הם מכבדים ומטפחים את השוני כאיכות שתורמת לקהילה. במקום שבו מנסים קודם כל ל"חברת" את התלמיד אין סבלנות , אלא להפך בינוניות , צרות אופקים, תסמונת של "ראש קטן" , סטריאוטיפים מגדריים וגזעניים, עדריות ואפילו אלימות – פגיעה פיזית באנשים – שמקורה בשנאת השונה ( אבינון , יוסף).

הכיתה המעופפת – מיהם המורים הטובים? מה הם יודעים על פדגוגיה? על הוראה? כיצד הם מקבלים החלטות בזמן השיעור? איך הם לומדים?

הכיתה היא סביבה מורכבת מאוד, לא צפויה, ומחייבת תגובות מידיות ופומביות. המורה חייב לקבל החלטות ולפעול לפיהן בזמן אמיתי, באופן מיידי. אי-אפשר להגיב על התרחשות מסוימת בכיתה, אחרי כמה דקות של מחשבה. המורה, כמו שחקן טניס, חייב לחבוט בכדור המוטח לעברו מיד, אחרת הוא מפסיד נקודות. תגובותיו גלויות לחלוטין לעיני תלמידיו, ואין לו שום דרך להסתתר, או לפעול בפרטיות. הוא כל הזמן על הבמה, וכל הזמן הוא נתון לשיפוט ולביקורת. הדרך שבה הוא מטפל בכל אירוע נרשמת ב"היסטוריה הכיתתית" וזה משפיע על דרכי הפעולה שהוא יוכל לנקוט בכיתה הזאת בעתיד. והוא לא נדרש רק לשרוד ולחזור הביתה בשלום, אלא גם להגיע למטרה מסוימת, ללמד. להזיז ידע מהתודעה שלו ולמקם אותו בתודעת תלמידיו. בתנאים האלה, אם המורים בכלל מצליחים לעשות משהו, זה הישג. המורים, כמו כל בני-האדם האחרים, מחפשים משמעות. הם מנסים למצוא את המשמעות של התנסויותיהם בכיתה. קבוצות מחקר שונות ניסו, בסדרה של מחקרים, לנתח ולהבין את הדרך שבה הם עושים זאת ( יבשם עזגד ).

מאבק בעומס העבודה: התנסות של מורי בית ספר יסודי עם אינטנסיפיקציה של עבודתם

התיאוריה שבבסיס המחקר המוצג היא "תזת האינטנסיפיקציה" המסנה להסביר תיאורטית את השתנות תנאי העבודה של מורים. הטעון הוא שלחץ על בתי ספר ועל מורים הולך וגדל כתוצאה מדרישות גבוהות של קובעי מדיניות ומצפיות חברתיות. ארבעת חקרי המקרה שנבדקו הראו שלא כל השינויים מתקבלים באותה מחויבות מצד המורים. המחקר גם הראה שאינטנסיפיקציה אינה רק הוספת שעות עבודה, עיסוק במספר גדול יותר של מטלות שונות, השתתפות בישיבות, עיסוק רב יותר בעבודה מנהלית וכדו'. אינטנסיפיקציה היא גם עומס עבודה במונחים של חשיבות הזהות המקצועית ופגיעה באני המקצועי, ביטחון עצמי ותחושת שליטה במקצוע. (Ballet K., & Kelchtermans, G.)

התנסות, תיאוריה וחכמת המעשה בהוראה ובהכשרת מורים

המאמר דן במושג "חוכמת המעשה" (practical wisdom) של המורה המקצועי ובקשר בינה לבין תיאוריה והתנסות. בימים שבהם יש נטייה הולכת וגוברת למקם את הכשרת מורים בשדה יש חשיבות לבירור זה. חכמת המעשה, תיאוריה והתנסות מהווים שלושה קודקודים במודל מוצע היכול להוות נקודת הפתיחה ברצף הלמידה של מתכשרים להוראה. (Lunenberg, M., & Korthagen, F.)

הרבה יותר מחדר

מסע בין חדרי מורים בבתי ספר מלמד שלפעמים חדר הוא לא רק חדר. לפעמים הוא משפחה, לפעמים מצב רוח. הוא גם מראה שמשקפת מערכת יחסים, עבודת צוות ( או היעדרה) , יחס לתלמידים. לכן אין זה מפליא שאין שני חדרי מורים דומים זה לזה. בבית הספר ברנקו וייס בבית שמש פירקו את חדר המורים המסורתי, החדר המרכזי שהיה לו אופי של מליאה, לכמה חדרי מורים קטנים המפוזרים היטב במרחב הבית ספרי. יש בביה"ס זה 13 חדרי מורים צוותיים , אחד לכל שכבה וכמה לצוותים מקצועיים, לדוגמא מתמטיקה או אנגלית. מיכאל יעקובסון , אדריכל שאחד מתחומי עיסוקו המרכזיים הוא אופיים האדריכלי של מוסדות חינוך בארץ ובעולם, אינו מתלהב במיוחד מפירוק חדר המורים המרכזי כמו במקרה של ביה"ס ברנקו וייס. משיחות עם מורים רבים נראה שלא המרחב הפיזי על כל תחלואיו – צפיפות , פינת קפה מוזנחת, היעדר פינות ישיבה או כמות מספקת של מחשבים- מכתיב את יחסם לחדר המורים, אלא דווקא המרחב המטפיזי, זה המורכב מחברויות וגיבוש או מקליקות ואינטריגות. עם צפיפות, נס קפה זול וכיסאות לא נוחים אפשר להסתדר, אמרו מורים רבים , אבל עם פרצופים חמוצים ואווירה לא נעימה הרבה יותר קשה ( אמתי מור).

מהפרקטיקה אל הרחבת האופקים

במסגרת מחקר אמפירי שערכו ד"ר מיכל היישריק וד"ר רוני ריינגולד בשנים תשס"ז-תשס"ח הם אספו התייחסויות מבכירי מערכת החינוך, הממונים על הכשרה ופיתוח פרופסיונאלי של מורים, וממורים בפועל לגבי הידע והמיומנויות שהמורה צריך המורה לרכוש בכל אחד משלבי הכשרתו. מלכתחילה הם אימצו במסגרת מחקר זה את התפיסה כי הכשרת המורים הראשונית והתפתחותם המקצועית במהלך העבודה - מן הראוי שיובנו כרצף אחד. מהראיונות שערכו עם נציגי חינוך בדרגים בכירים וכן בשאלון שהועבר ל -322 מורים הם ניסו לבחון את התייחסותם לתפיסה זו בכל הנוגע לפיזור נושאי למידה שונים לאורך הרצף. החוקרים התמקדו במאמר זה בתפיסת כל רכיבי הרצף יחד: הנקודות לאורך הרצף בהן רצוי לעסוק בנושאים שונים. לצד עמדה חיובית ותפיסה אוהדת את הרעיון, כי מורה הוא מי שלומד לאורך חייו וכי לכל שלב ברצף זה.

נושאי השתלמויות מורים בתכניות תקשוב בעולם- סקירת מידע

סקירת מידשע מפורטת אודות ההערכות של מדינות העולם להשתלמויות מורים כחלק מתוכניות התקשוב המתקדמות בהן נקטו. מדינות העולם לא מסתפקות רק ההתמקדות ברכישת ציוד מחשבים לבתי ספר אלא הם עברו להתמקדות באסטרטגיות הוראה חדשניות המפתחות למידת חקר, למידה שיתופית ולמידה מידענית.הם החלו להכשיר מורים בגישה אחרת ולעודדם לשלב את המחשב בהוראה. בחלק ממדינות העולם השתלמויות המורים וההתפתחות המקצועית שלהם בתוכניות תקשוב נערכים עתה בשיתוף עם חברות טכנולוגיות בינלאומיות . כך לדוגמא , חלק משמעותי מתכנית התקשוב החינוכית של דרום קוריאה הופעל בשיתוף פעולה עם המגזר הפרטי וחברות בינלאומיות כגון חברת אינטל. ברוב תוכניות התקשוב בעולם נוצרים פערים בין קווי המדיניות והיעדים המוצבים על ידי קובעי מדיניות ובין השינויים אותם נדרשים המורים ליישם בפועל בכיתה. קווי המדיניות והיעדים אמנם מבוטאים במסמכים פורמאליים שונים אך מעבר לעקרונות כלליים אלו המורים בביה"ס אינם מודעים לפרטים וליעדים האופרטיביים ( דזירה פז ועמי סלנט) .

מהומה רבה על כן דבר: על מערכת החינוך הישראלית

במאמר זה מציגה ד"ר חנה דויד עשרה היגדים רווחים אודות מערכת החינוך בישראל, ומביאה נתונים המציבים סימן שאלה ביחס לאמיתותם. למשל: האם אכן כל נער או נערה יכולים להגיע לתעודת בגרות? האם אכן הזרמת כספים למערכת החינוך תביא לשיפור בהישגי התלמידים? האם ביטחון עצמי של התלמיד ביחס ליכולותיו אכן הינו המפתח להישגים גבוהים? ועוד ועוד. בנוסף מביאה דויד תרגום של טקסט מתוך ספר של Murray העוסק ב"רומנטיות חינוכית" ובשאלה מהי הצלחה חינוכית.

פרופ' אייל נוה : בחינות הבגרות ותרבות השקר

זה שנים שנבחני בחינות הבגרות, הורים לנבחנים, מורים רבים במערכת, בוחנים, פקידי משרד החינוך ורבים וטובים יודעים שתרבות השקר והעמדת הפנים היא חלק בלתי נפרד מהבחינות: העתקות בזמן הבחינה נעשו דבר שבשגרה והן הולכות ומשתכללות עם השנים; בוחנים שתפקידם לשמור על טוהר הבחינות עוזרים בעקיפין ובמישרין לנבחנים בעיצומה של הבחינה; מורים נענים ללחצים אדירים שמופעלים עליהם ונותנים ציוני מגן גבוהים במיוחד במבחני המתכונת באופן שאינם משקפים את הישגי הלומדים והורים שהפרוטה מצויה בכיסם משקיעים הון עתק במימון לימודים פרטיים שעיקר מטרתם לשכלל את יכולתם של הלומדים לעבור את בחינות הבגרות ללא כל קשר לרצף הלימוד של התלמידים במהלך שנות לימודם בבית הספר. כל התופעות האלה מביאות לידי מסקנה עגומה: בחינות הבגרות אינן כלי הערכה אמין המשקף למידה. הן טכניקה מלאכותית הניתנת ליישום ולשכלול ללא כל קשר לנעשה בבית הספר, ולכן אינן מהוות מדד ללימוד רציף ותהליכי. חמור מכך, יש בהן מרכיב שקרי כל כך ברור וגלוי לעין, עד שהן מוזילות לחלוטין את ערך הלמידה ( אייל נוה ).

ד"ר ניר מיכאלי על מגמות הפרטה במערכת החינוך בישראל

מאמר חשוב של ד"ר ניר מיכאלי הכולל ארבעה חלקים עיקריים: "בחלק הראשון נפרוש ונחדד הגדרות ומושגים יסודיים, בחלק השני נסקור שלבי מפתח בהתפתחותה של מערכת החינוך בישראל ונבקש לטעון כי למאפייני שורשיה השפעה מכרעת על דפוסיה בהווה. בחלק השלישי נתאר ונמפה את ביטוייהם המגוונים של תהליכי ההפרטה במערכת החינוך בתקופתנו. בסיום נדון במשמעויות ובהשלכות של תהליכי ההפרטה לגבי מערכת החינוך בפרט והחברה הישראלית בכלל ונציג המלצות מדיניות קונקרטיות. " בדומה לתהליכי הפרטה בזירות אחרות גם זו בשדה החינוך מתפתחת בשתי דרכים משלימות: 'מלמעלה' - כמדיניות ציבורית של העברת אחריות לסקטור הפרטי, או מ'למטה' - כיוזמות פרטיות לייצור והספקה של שירותים משלימים או חלופיים לאלו הניתנים ע"י הסקטור הציבורי.

מה הסיפור שלך? : מודלים לניתוח נרטיבים

אסופת מאמרים זו עוסקת בסיפורים שבני אדם מספרים על עצמם ובגישות שונות לחקירתם מפרספקטיבה איכותנית. כל המחקרים נערכו במכללה אחת להכשרת מורים, בה גם סופרו ונאספו. עיקר הדגש בספר הוא בשיטות המחקר והניתוח השונות והמגוונות שהוא מציע בניסיון להבין את הסיפורים ולתת להם פרשנות. כך נפרשת בפני הקוראים קשת של גישות מחקריות המניבות יחד תמונה מרתקת של האנשים הבונים את מערכת החינוך הישראלית. הספר נכתב ונערך על ידי קבוצה של שמונים נשים שעבדה בצוותים קטנים במשך ארבע שנים, בשיתוף פעולה מלא, תוך ניסיון להדגים עבודת נשים במיטבה. הוא נחקר בדרך שניתן להגדירה כדרך עבודה נשית ומציג תוצרים של נשים חוקרות ( אסף , מרב, הלר, ערגה, טוהר, ורד) .

ניתוח נתונים במחקר איכותני

ניתוח נתונים במחקר איכותני - הוא ספר (אסופת מאמרים), משנת 2010 , המציע מגוון רחב של שיטות לניתוח נתונים שאינם כמותיים. חלק מהשיטות ידועות יותר, חלקן פותחו או עוצבו מחדש על ידי הכותבים. אלו גם אלו מתוארות בספר בפירוט, מודגמות ונדונות. הספר מאפשר לחוקרים להתעמק בשיטות השונות ולבחור את אלה המתאימות לנתונים שצברו; הם יכולים לבחור שיטה אחת בשלמותה, ליצור צרוף של שיטות, או לקבל גיבוי לעיצוב שיטה המשלבת שיטה קיימת עם חידוש משלהם. המאמרים בספר נכתבו על ידי מיטב החוקרים בישראל. לאה קסן היא פרופסור חבר לעבודה סוציאלית. חוקרת איכותנית אשר הקימה בשנת 1996 את המרכז הישראלי למחקר איכותני באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מיכל קרומר-נבו היא מרצה בכירה במחלקה לעבודה סוציאלית על-שם שפיצר באוניברסיטת בן-גוריון שבנגב, וראש המרכז הישראלי למחקר איכותני של האדם והחברה באוניברסיטה זו.

הקולאז' המטפורי ככלי מחקרי בשדה החינוך

"הקולאז' המטפורי" הוא כלי מחקרי חדש המאפשר חשיפה להבנת עולמו הפנימי הגלוי והסמוי של המשתתף במחקר. הכלי מאפשר למשתתף במחקר להביע הבנותיו באמצעות ייצוגים מילוליים ותמונתיים בו זמנית ביחס למושאי מחקר שונים בתחום החינוך. מטרת המחקר הנוכחי הייתה להדגים את השימוש בקולאז' המטפורי ככלי להבנת המשמעות של תופעות בעיני סטודנטים להוראה. החוקרות, בעלות ניסיון במתודולוגיה, נתבקשו לנתח בנפרד באמצעות כלי המחקר ארבעה קולאז'ים לצורך בדיקת המהימנות. בבדיקת ארבעה משתתפי המחקר נמצאה רמת מהמנות גבוהה בין החוקרות (89%), כשסיווגו באופן עצמאי את הקולאז'ים ( גילה רוסו-צימט ויעל דן-אביבי).

M.TEACH תוכנית חדשה לתואר שני ותעודת הוראה בשנתיים

המועצה להשכלה גבוהה אישרה למכללת אורנים לפתוח בתוכנית חדשה: תואר שני בהוראה בחינוך העל יסודי M.TEACH. MASTER TEACHING). ) תכנית זו מאפשרת לימוד משולב של תואר שני ותעודת הוראה בשנתיים."ייחודה של התוכנית בכך שהיא מאפשרת לימוד משולב של תואר שני ותעודת הוראה על בסיס לימודי התואר הראשון, ובכך פותחת את הדלת בפני אקדמאים, בוגרי מקצועות שונים, חסרי תעודת הוראה, שהם בעלי רצון, יוזמה וחזון להשתלב במערכת החינוך ולחולל בה שינויים מבורכים. התוכנית החדשה מיועדת לבעלי תואר ראשון במדעי החברה, הרוח האמנויות והמדעים, בעלי ציונים גבוהים ואיכויות אישיות גבוהות שיוכשרו להוראה וייכנסו למערכת החינוך כבעלי תואר שני וכמי שהרחיבו את יכולות ההוראה שלהם במגמות חינוך העונות לצרכים הדחופים של מערכת החינוך.

מורה זה מקצוע

ביקורת כלפי תוכנית "חותם" של משרד החינוך , תכנית להסבה מזורזת להוראה , שמפעיל משרד החינוך בשיתוף הג'וינט ותנועת "הכל חינוך. בשנתיים לא משיגים הישגים ולא נהיים מורים טובים, ומניסיון, כמעט שאין סיכוי שהמורים החדשים יתאהבו ויחליטו להישאר. בשמה של מריטוקרטיה מזויפת, מייצרים שכבה של "מורי על", שאולי מצטיינים, אבל לא בהוראה, ושיהיו, כמעט במובנה, חסרי מחויבות. קבוצה זו מופרדת בתנאים שלה משאר המורים ה"רגילים", שימשיכו לקבל שכר עלוב על התסכול שהם חווים, במשך הרבה יותר משנתיים. המורים המועדפים לא יגררו את "משק ההוראה" קדימה, אלא יהוו שכבה מנוכרת וזמנית שבחישוב ארוך טווח תדרדר את מצב החינוך בארץ ( יונתן ברזילי) .

הכשרת מורים בארה"ב – ביסוס עובדות ונתונים לגיבוש מדיניות אפקטיבית

מסמך זה הוכן לבקשת משרד החינוך האמריקאי ע"י מועצת המחקר הלאומית בארה"ב. בקשת משרד החינוך האמריקאי המקורית משנת 2009 הייתה כדלקמן : לגבש את ממצאי המחקרים שנכתבו עד כה על הכשרת מורים לקריאה ( לשון) , מתמטיקה ומדעים. המגוון הרב של תוכניות הכשרת המורים בארה"ב המתנהלות בסבך של תוכניות חובה ותוכניות רשות במכללות ובאוניברסיטאות מחייב פיתוח מערכת ארצית מהימנה של בקרת איכות של תוכניות אלו ולצידה מערכת הערכה המסוגלת למדוד מבחינה מחקרית את איכות התוכניות והשלכותיהן מבחינת המועמדים להוראה. לאור חסכי המידע הקיימים והפערים בין העובדות ממליצה הועדה למשרד החינוך האמריקאי לנקוט ביוזמה חדשה להערכת כל מכלול הליכי האישורים וההסמכה של תוכניות הכשרת המורים בארה"ב. מערכת איסוף נתונים כזו צריכה לאפשר איסוף מידע על תכונות המועמדים להוראה , מאפייני תוכניות הכשרת המורים, מאפייני בתי הספר בהם מלמדים המורים המתחילים . במערכת מורכבת כזו יש למדוד ולהעריך מחוונים שונים מעבר לתוצאות בחינות הישגים נורמטיביות ומעבר לסוג ההכשרה של המורים. חשוב מבחינת משרד החינוך האמריקאי לקבל תמונה נכונה על סוגי ההתנסויות שעברו המועמדים להוראה וגם על סביבת ההוראה ומאפייניה בביה"ס.

שאלת הזמינות המקוונת והנוכחות של המרצה בקורסים מקוונים והשלכותיה על איכות הלמידה של הלומדים

שאלת הזמינות המקוונת והנוכחות של המרצה בקורסים מקוונים והשלכותיה על איכות הלמידה של הלומדים נבדקה במחקרים שנערכו בארה"ב ובאוסטרליה בכמה וכמה קורסים מקוונים. חלק מן המחקרים מצא כי לנוכחות המקוונת יש השפעה משמעותית על הלומדים ומחקרים אחרים טענו כי ההשפעה היא לא מובהקת. המחקר הנוכחי ניסה לבדוק את הקשר בין המשתנים הנ"ל, תוך ניסיון לבדוק באופן ספציפי את שאלת המענה והתגובה המקוונת בקורס מקוון והשפעתם על תהליכים קוגניטיביים ומוטיבציה של הלומדים. ממצאי המחקר מצאו קשר ישיר בין רמת המענה והזמינות של המרצה בקורס ובין איכות הלמידה והמוטיבציה של הלומדים בקורס המקוון. עם זאת, ההשפעה של הנוכחות המקוונת של המרצה היא לא בהכרח בעלת השפעה קבוצתית אלא יותר השפעה פרטנית על המוטיבציה של כל לומד ולומד. מדיווחי הסטודנטים נמצא כי הנוכחות המקוונת של המרצים והשפעותיה החיוביות על הלומדים באה לידי ביטוי בעיקר בקורסים סינכרוניים מקוונים. המשמעות של המחקר היא שקורסים סינכרוניים מקוונים יש להם אפקטיביות גבוהה יותר מבחינת המוטיבציה של הלומדים הן בשל הנוכחות המקוונת של המרצה והן בשל המשובים שמקבלים הלומדים באופן מיידי ( Credence Baker).

שירות מועיל לאנשי חינוך ולתלמידים: עריכה ושמירת מסמכי אופיס מתוך הדפדפן

עם השקת אופיס 2010 (Office 2010), הושק באתר האינטרנט של מיקרוסופט (Microsoft) שירות חדש - היכולת לערוך ולשמור מסמכי אופיס ישירות מתוך דפדפן האינטרנט; השירות מעולה למי שעובד עם המסמכים שלו מכמה מיקומים שונים, כאשר בחלקם לא מותקן לו על המחשב אופיס כלל. השירות מאפשר שימוש מקוון בארבע התוכנות העיקריות: וורד (Word), אקסל (Excel), פאוור-פוינט (PowerPoint) ו-OneNote. השירות חינמי במלואו, ודורש הפעלה קצרה ופשוטה, ורישיון של אופיס 2010 על המחשב ממנו המשתמש יפעיל את השירות.

שילוב הפורטפוליו הדיגיטאלי בבתי הספר בעולם – ההתמודדות נמשכת

בעולם יש לא מעט מורים בבתי הספר אשר מנסים לשלב את הכנת הפורטפוליו הדיגיטאלי בלמידה בכיתות שלהם. עד כה המטלה מבחינה טכנולוגית לא הייתה קלה. עתה עם התפתחותם של הבלוגים ככלי תקשוב ידידותיים באינטרנט , נראה כי מלאכתם של המורים והתלמידים אפשרית יותר בקלות כי הבלוג מאפשר לתלמיד לתעד את דרכי הלמידה שלו והידע שהפיק ללא תלות במחשבים מרכזיים ותוכנות מורכבות. עם זאת בהתמודדות עם שילוב פורטפוליו דיגיטאלי בלמידה נותרה עתה הבעיה העיקרית כיצד לטעת בקרב תלמידים יכולת רפלקטיבית שתאפשר להם לנתח את מה שעשו , להפיק לקחים ולשפר. כאן צריך ללמד את התלמידים גם כיצד להציב יעדים ולבדוק עצמם ביחס לתכנון ולמטרות. יש מורים שמעדיפים להתקדם עם שילוב הפורטפוליו הדיגיטאלי באמצעות תוכנות ייעודיות ולא בעזרת בלוגים . אחת התוכנות הייעודיות המומלצות לצורך כך היא The ePEARL .

תוכנית חות"ם באוניברסיטת חיפה

תוכנית חות"ם הינה תוכנית ייחודית שיזם משרד החינוך להכנסת כוח הוראה חדש לתחומי החינוך. מדובר בתוכנית לגיוס סטודנטים מצטיינים להוראה תוך הכשרתם בתוכנית ייחודית. תוכנית זו הופעלה לראשונה בארה"ב וזכתה שם להצלחה רבה, והופעלה מאז במספר רב של מדינות. לראשונה מצטרפת גם ישראל לתוכנית זו. הפקולטה לחינוך של אוניברסיטת חיפה זכתה במהלך חודש מאי 2010 במכרז של הג'וינט ותוכנית חותם להפעלתה. במסגרת התוכנית יוכשרו במהלך סמסטר קיץ באוניברסיטת חיפה תוך לימודי פנימייה אינטנסיביים שבעים סטודנטיות וסטודנטים, בוגרי אוניברסיטאות בישראל, אשר עברו שלבי מיון נרחבים ואשר שובצו לעבודה בבתי ספר על-יסודיים ברחבי הארץ כבר בספטמבר הקרוב.

ביקורת על מערכת הכשרת המורים באנגליה

מאז שנת 1992 מרבית תהליכי הכשרת המורים באנגליה הפכו להיות מבוססי שדה או מבוססי בתי ספר. לכאורה , יש בכך יתרונות למורים החדשים היכולים לזכות ביותר שעות הכשרה מעשיות , אך המאמר הנוכחי , סבור כי המודל הבריטי הנוכחי הוא בעייתי מבחינת המורים המתחילים ומכשירי המורים. הבעיה היא לא של הערכת יכולותיו של פרח ההוראה ללמד בכיתה אלא הרדידות של מערכת ההכשרה באנגליה מבחינת יצירת הזיקות וההקשרים הנכונים של הידע המקצועי הנוגע להתנסויות בהוראה . המאמר מציע שורה של ממדים אפסטימולוגיים מבחינת הידע שיש לגבש לגבי התנסות בהוראה ואפשרויות היישום המעמיקות יותר בין המכללות/אוניברסיטאות הבריטיות וההכשרה בשדה ( Viv Ellis).

ללמוד את מעשה האימון - יסודות לקוריקולום בהכשרת מורים

בספרה החדש מתמודדת ד"ר לילי אורלנד- ברק בהעמקה ובפירוט רב עם המושג אימון / חונכות (mentoring) כמרכיב בלתי נפרד של הכשרת מורים. היא עוסקת בנושא בכלים מדעיים מורכבים בצד גישה סיפורית מעניינת. בהיבט המדעי מדובר בטכניקות מורכבות של תצפיות ותיאורים של תהליכים בין-אישיים ותוך-אישיים בין אנשי חינוך. זוהי הדרך הנכונה ביותר לחקר האימון - התבוננות שקטה, הקשבה ושימוש בחזון רחב. בהיבט הסיפורי מעוררת הכותבת לחיים דוגמאות אמיתיות של אימון וחונכות בפעולה . מעשית, תפיסת חונכות כ-praxis מציעה מעבר מהגישה המסורתית לפיה התיאוריה היא בסיס למעשה אל קוריקולום שבו קשר הדדי בין תיאוריה למעשה (למשל,Korthagen, & Kessels,1999) הוא המנחה את המבנה והיישום של התוכנית. בגישה המוצעת יש מעבר מתפישה של "הכשרת (training) חונכים " בדגש על טכניקות וכשירויות לתפישה של "חינוך (education) חונכים" שיש בה תהליך שיטתי שבו המתכשרים לתפקיד מפתחים את התיאוריות החינוכיות, הקריטיות והסובייקטיביות שלהם (Kelchtermans & Vandenberghe, 1994) בנוסף לרכישה של כשירויות חונכות.

על סוגיית הערכת בלוגים בקורסים אקדמיים

ככל שהבלוגים הלימודיים הולכים ומשתלבים באוניברסיטאות ובמכללות בארה"ב ובעולם , כך נעשית שאלת הערכתם ע"י המרצים מורכבת יותר. המרצים, שכבר נוטים לשלב בלוגים של סטודנטים בקורסים שלהם, מתחבטים בשיטת ההערכה הנכונה והמתאימה שעליהם לנקוט בה. כיום קיימות יש אסכולות להערכת בלוגים בקורסים באוניברסיטאות ובמכללות : הגישה הראשונה לה ניתן לקרוא ההערכה הנורמטיבית או ההערכה המסכמת מבוססת על קריטריונים ברורים (מחוון לימודי) בהם צריכים הסטודנטים לעמוד, כגון , תדירות כתיבה, מתן משובים וקריאת מאמרים וסיכומים. האסכולה השנייה מצדדת בהערכה מעצבת או קונסטרוקטיביסטית המבוססת ביסודה על ההתמודדות החקרנית קוגניטיבית של הסטודנט במהלך הקורס. נקודת המוצא כאן היא האם בבלוג שלו הסטודנט החליט להעמיק או להרחיב נושא כלשהו שלמד בכיתה ולהעשיר את עצמו ואת עמיתיו בידע נוסף ומעניין בנושא. הבסיס להערכה כאן הוא הסקרנות והחקרנות של הסטודנט שהוא מגלה במהלך התמודדותו העצמית עם נושא הכתיבה בה הוא בחר. האם הסטודנט הציג גישות מדעיות נוספות והעמיק את הצגת הנושא הנחקר בבלוג שלו?

ההיערכות למבחני המיצ"ב והפקת התועלת מהם בבתי ספר הנבדלים ברמת הלמידה הארגונית

המחקר הנוכחי מבקש לבחון את יחסי הגומלין בין הערכה חיצונית לבין למידה ארגונית במטרה להעריך באיזו מידה היכולת להפיק תועלות מתוצאותיה של הערכה חיצונית טמונים באיכותה של הלמידה הארגונית. המחקר בוחן את הזיקות שבין מאפייני הלמידה הארגונית הבית ספרית לבין הערכה חיצונית באמצעות מבחני המיצ"ב: בהתייחס להיערכות לקראתם, לשימוש בתוצאותיהם ולקשר שלהם להישגי הלומדים במבחנים אלה. ממצאי המחקר העיקריים ברובד הכמותי מצביעים על מתאמים חיוביים מובהקים בין משתני הלמידה הארגונית (מכניזמים, תרבות ומדיניות) למשתני הפקת תועלת מההערכה (ניתוח נתונים ופעולות מונחות נתונים). למכניזמים ללמידה ארגונית על משתניו השונים (מכניזם להערכה, לפיתוח מקצועי ולטיפול במידע) יש מתאמים רבים יותר ומובהקים סטטיסטית עם משתני ההישגים בהשוואה למתאמים של משתני תרבות הלמידה (ערכים ומדיניות) לבין הישגים. באופן כללי ניתן לומר, שמנגנוני הלמידה בכלל ומנגנוני הערכה בפרט מסייעים בהבניה של למידה משמעותית, מקדמים למידה מתוך נתוני המיצ"ב ומקדמים את האפקטיביות הבית ספרית ( חני שלטון) .

תפיסה אחרת להערכת מיומנויות של לומדים במאה ה21

אחד המאמרים המעניינים והחשובים באסופת המאמרים החדשה “21st Century Skills: Rethinking How Student Learn”, נכתבו ע"י ד"ר Douglas Reeves , מאנשי החינוך הידועים בארה"ב ( מייסד The leadership and learning center). הכותב מציע תפיסה פדגוגית אחרת להערכת המיומנויות של המאה ה21 . Douglas Reeves מציע לגבש מחדש את מערכת ההערכה לגבי מיומנויות למידה , על בסיס הנדבכים הבאים: למידה פעילה לא רק של מה שהתלמיד יודע אלא גם מה שהתלמיד מסוגל להפיק מהידע, הבנה ( כיצד הלומד יכול ליישם מעקרונות שלמד לתחום דעת זה או אחר) , שיתוף בידע שנצבר ( כיצד עמיתים ללמידה חולקים ביניהם ידע שנרכש על ידם ומשלימים ידע זה) , חקרנות ותגליתנות ( מה למד התלמיד מעבר לגבולות הצרים של השיעור , על אילו תפיסות שגויות התגבר הלומד וממה הפיק מכך), הפקה ויצירה ( אילו רעיונות, או הבנה מעמיקה יותר יכול הלומד להציע בעקבות מה שלמד או חקר ). לא מדובר בנדבכי הערכה אותם יש למדוד באופן סדרתי , אך יש לשלב אותם בתכניות לימוד חדשניות לא רק כהערכה יחידנית אלא גם כהערכה קבוצתית של תלמידים (group-assessments) . נקודת המוצא לתפיסה שמציע ד"ר Douglas-Reeves היא שהתלמיד או הלומד בימינו אינו רק צרכן מידע שנדרש לעבור בחינות סטנדרטיות ונורמטיביות אלא לומד ייחודי וסקרן המסוגל לבדל עצמו ביחס לאחרים בתפיסת הידע שלו , היצירתיות ,ובדרכי הפקת המידע שהציע וגיבש.

הוראה באמצעות חקר מקרים של פרחי הוראה לחינוך מיוחד בארה"ב

הוראה באמצעות חקר מקרים הולכת ותופסת מקום יותר נרחב כפדגוגיה יעילה בהכשרת המורים. המאמר הנוכחי מתאר את השילוב של הוראה ולמידה בשיטת חקר המקרים/אירועים באוניברסיטה אמריקאית המכשירה מורים ומחנכים לחינוך המיוחד. השיטה יושמה הן בקורסים באוניברסיטה והן בהתמחות המעשית של פרחי ההוראה בשדה. המאמר מדגים בדוגמאות שונות את היישום והייצוג של שיטת חקר המקרים/אירועים במהלך הכשרת פרחי ההוראה לחינוך מיוחד. נערכת השוואה בין חקרי המקרה השונים מבחינת תרומתם לתכני הלימוד מחד ולתהליך ההתמודדות של פרחי ההוראה מאידך ( Linda Lengyel . Lisa Vernon-Dotson ).

התכנית שבה כל ילד יצא עם כישרון ייחודי משלו

עופר ברייר , מאנשי החשיבה המבריקים בארץ, מצביע על מערכת החינוך של דרום קוריאה שעברה מהפך תוך 20 שנה. " לפני 20 שנה , האנשים בדרום קוריאה גידלו אורז, עד שקם הנשיא שהחליט לעשות מהפיכה במערכת החינוך, השקיע תקציב מטורף והפך את דרום קוריאה למעצמה בתחום המדעים והטכנולוגיה". בניגוד לתפישה המקובלת, שמאמינה כי כישרון הוא דבר מולד, נקודת המוצא של עופר ברייר היא שכישרון הוא דבר נרכש שניתן לייצרו בצורה סינתטית, באמצעות עשרות אלפי שעות עבודה. השיטה שלו דוגלת בלימוד 22/8 . כלומר, 22 דקות לימוד ו-8 דקות הפסקה. בדרך זו שומרים על מקסימום ריכוז ותפוקה. בנוסף, השיטה שגיבש מבוססת על "חקירה וגילוי" ולא על "למידה ושינון". גילויים חדשים גורמים לילדים לרצות עוד. בצורה כזו , גם למורים יהיה פתאום הרבה יותר מעניין. למרות הרעיון לקדם את השיטה שלו בישראל , ברייר עדיין לא מצא בארץ אוזן קשבת, לעומת זאת , יועץ החינוך של הנשיא אובמה שמע אודות השיטה החדשה וזימן אותו לפגישה דחופה בוושינגטון.

כיצד לבנות מערך שיעור שיפנה לכל סגנונות הלמידה (האקטיבי, המשקף, התאורתיקן והמעשי ) ?

מורה הנדרש לתכנן היום מערך שיעור נדרש יותר לחשיבה על הגמשה והתאמה לצרכים משתנים . לכן כדאי ללמוד גם מניסיונם של מומחי הדרכה מחוץ למערכת החינוך. מצאנו לנכון, על כן, להביא מאמר מעניין של נועם וקסר המסביר כיצד לתכנן ולבנות מערך שיעור לקורס של לומדים בקורס מקצועי או בהדרכה מקצועית. "חשוב לזכור שישנם טיפוסים שונים בקבוצה אותה תלמד. בזמן התרגול אני מנסה לקבץ לקבוצות עבודה ותרגול את כל סגנונות הלימוד האפשריים בכל קבוצה. האקטיבי, המשקף, התיאורתיקן והמעשי עובדים טוב בקבוצה - הם משלימים אחד את השני. כל אחד הוא Individual Contributor וביחד ישנה סוג של שרשת-אספקת-יצור."