To be (sponser) or not to be

  ולהלן התשובה : להיות!  בוודאי שלהיות!  אבל... הגיע הזמן שגם הספונסרים של ענף האופניים, אלה שמסייעים לרוכבים המצטיינים ולקבוצות יקבלו תמורה הולמת עבור השקעתם. מי שצפה בכתבה על הכדורסלן עמרי כספי ששודרה בערוץ 2  יכול היה ללמוד מקרוב עד כמה גדול הוא המאמץ שהשחקנים והקבוצות האמריקניות עושים למען הספונסרים שלהם לפני ואחרי כל משחק. להבדיל אלף הבדלות צפיתי  השבוע בסרטון וידאו מהתחרות הבינלאומית במשגב (מפעל נהדר) ובסופו של הסרטון ראיתי את המנצח, אחד מהרוכבים הטובים שצמחו במחוזותינו,  עולה לראש הפודיום בחולצת טריקו שחורה למרות שהוא מספונסר בארץ ובחו"ל. כמי שמנהל את מגזין אופניים אני מקבל  מדי פעם פניות מצד מנהלי קבוצות או מרוכבים שמבקשים באופן אישי שאסייע להם לקבל חסות מצד גורם מסחרי. מדי פעם אני גם מצליח למלא את הבקשות אבל מעטים הם הקבוצות והרוכבים  שמתאמצים לגמול לספונסרים  בגין השקעתם באופן ראוי. ואני לא מדבר על תוצאות והישגים ספורטיוויים....

רוכבי אופניים! שמרו על שמנו הטוב!

  לפני כשבועיים בשעה 0730 יצאתי לכביש 4  מצומת כפר סבא לכיוון פ"ת בדרכי למערכת כשלפתע  הבחנתי בשלושה רוכבי כביש שחולפים על פני משמאל וחותכים לנתיב הימני של הכביש הסואן לכיוון  השוליים. הכביש היה עמוס במכוניות סואן ו"עצבני" אבל לשלושת הרוכבים ה"אמיצים" זה לא הפריע, הם דיוושו להם בשלשה באדישות לרוחב ה"שול" השמאלי של הכביש כשאחד מהם מקפיד לרכוב  משמאל לקו הצהוב. כשהוא חודר למסלול הימיני של כלי הרכב וכל זאת כדי שיוכל להמשיך ולשוחח עם חבריו. צפרתי לו  וסימנתי לו בידי שיזוז שמאלה אבל הכבישון ה"אמיץ"  צעק לעברי בתגובה: "זבילון ו..אתה עוד רוכב אופניים" כשהוא מצביע על  מתקן האופניים שעל גג מכוניתי. זה לא היה זמן להתעמת עמו  ולכן ויתרתי על כבודי, לחצתי על הגז והמשכתי בדרכי. באותו סוף שבוע הלך לעולמו רוכב אופניים אחר כבן שלושים שרכב בניגוד לחוק על כביש 5 ונדרס ותאמינו לי שזה לא משנה אם הוא מת באשמתו או אשמת הנהג. זה משנה שהוא מת! שלושת הרוכבים...

תשתית עממית רחבה לענף האופניים תייצר כוכבים בינ"ל לענף

בסוף השבוע האחרון של ינואר נחנך מרכז אופניים חדש באזור בית שמש שנקרא "על דרך בורמה". את המרכז חנכו שני יזמים שבאים מעולמות אחרים, שזיהו את הפוטנציאל ואת הצורך, הכניסו את היד עמוק לכיס ובנו מרכז לתפארת שכולל חנות גדולה, בית קפה, חדר הרצאות, מערך הדרכה ויצאו לדרך. נאחל להם הצלחה!היזמים מבית שמש אינם חלוצים. הקדימו אותם יזמים דומים שהקימו את מרכז סוליאוס שבפארק הירקון, את ספינגו בבצרה , את סינגל טרק בכרמל , את מלונות האופניים, הוא-אה שבגלבוע , ו"איי-בייק" שבמצפה רמון ועוד רבים אחרים וטובים שהקימו חברות להדרכה, לטיולים ולייבוא. הם הבינו שהמסה הגדולה של הרוכבים נמצאת ברכיבה העממית וברוכבי סוף השבוע.שני צירים מלווים את פעילות ענף האופניים בישראל. כל אחד מהם משפיע על פעילות השני. הציר התחרותי/הישגי שהוא צר , יקר ולצערי גם מתדלדל, כשהוא ניזון מתקציבי האגוד ומתרומות, והציר העממי שהוא רחב ומתעצם וניזון מכיסי הפעילים (הרוכבים) והיזמים העסקיים שמציעים לו שירותים. אלה מהווים את הבסיס הכלכלי לפעילות...

האם עובדי משרד הביטחון הם הם אוייבי העם?

  או...אולי...הכושי עשה את שלו הכושי יכול לללכת ל... כמדי שנה בשנה עושים להם עיתונאי ישראל , פעם בעידוד פקידי האוצר , ופעם בעידוד גורמים אינטרסנטים בכירים אחרים בצמרת הממשלה, מנהג לחבוט ו...

מה קודם למה הסרטן או התרנגולת

   וועדת הסל דחתה ברגע האחרון את הבקשות לצרף  לסל הבריאות גם את התרופות זייבן וצ`מפיקס  להפסקת עישון. 

המחיר האמיתי של העשן

כולם מדברים על הקשר בין הון לשלטון בהקשר הפוליטי  אך האם שאלתם את עצמכם מה הקשר בין הון שלטון וחברות הטבק? החברה יוצרת את המחלה החברתית הזו ולא מוכנה לקחת עליה אחריות. האם שאלתם את עצמכם לאחרונה האם התרופות להפסקת עישון מוזכרות  בסל הבריאות?  השנה הן  מועמדות לסל אבל  מה הסיבה שהעישון לא הוזכר עד כה  בסל הבריאות או באג`נדה הלאומית שלנו? מה צריך לקרות על מנת שהמדינה תיקח אחריות על הבעיה?

מצפצפים על הסביבה ועל הקהילה ומשלמים בריבוע

שאלה, לכאורה רטורית: מה המשותף בין המפעלים הכימיים ברמת חובב, למפעלי התעשייה הגדולים של "חוד פלדה" בעכו , מפעל השמנים של יצהר טית-בת  בצומת עד הלום, הסמוך לאשדוד ולמפעלי התרופות של חברת פייזר הפזורים ברחבי העולם?  התשובה המתבקשת לכאורה ברורה: רובם ככולם מפעלים כימיים ומזהמים שפוגעים בסביבה ובאוכלוסייה המתגוררת סביבם  בצורה  וברמה זו או אחרת, אבל ההבדלים ביניהם גדולים מהמשותף ובעיקר בכל הנוגע לנכונות של מנהליהם/בעליהם  לטפל בבעיות שהם יוצרים, בנטילת האחריות וברמת הקשר שלהם עם הסביבה. למי מבעלי המפעלים שמתעלם מצורך זה ...

שלא יקטפו גם אותנו

  בשבת בבוקר בערך בשעה 06:15 עמדתי בסלון ביתי בכפר סבא לבוש בבגדי רכיבה כשאופני הכביש בידי האחת והקסדה בשניה. רעייתי שהתעוררה מהרעשים שהקמתי שאלה אותי מבין לסדינים , היי אבי לאן אתה רוכב היום ? לא יודע , השבתי לה, לאן שהוא על כביש 4,  לחדרה ובחזרה, אמרתי...

אכל אותה פואד -לא חארם?

איזו מכה לבנימין בן אליעזר. בחיי מסכן. מבקר המדינה הצביע עליו כעל מסדר ג`ובים סדרתי ואילו הוא לא הצליח לבסס את החשדות נגד עצמו  כך שהפרקליטות החליטה בסופו של דבר שלא להעמיד אותו לדין פלילי בחשד שסידר ג`ובים לתומכים שלו.  אז מה יהיה עכשיו? מי יבחר בו , מי יתמוך בו לתפקידים בכירים במפלגה אם הוא לא מסוגל לסדר ג`ובים לתומכים שלו בתאגידים , בחברת חשמל, ברשות המים, פה ושם במשרדי הממשלה ובחברות הממשלתיות הכפופות להן?  תראו את החברים שלו בממשלה (חברה` בלי שמות בבקשה)  כול.....ם מסדרים לכולם ג`ובים , רק פואד יוצא פראייר  - לא, הוא כנראה לא מסוגל לסדר. אז מה לעזאזל יוצא לנו ממנו?בואו נתמוך בהנגבישלכם...

מי יצילנו ?

סוף שבוע זוגי ואופניים בצימר

אז ככה זה. אנחנו הרוכבים הותיקים שמחוברים לאופני ההרים  שלנו כמו גז מזגנים לאפו של מתבגר מרדן, מחפשים תמיד את המסלולים האתגריים והמעניינים ביותר, כאלה עם הסינגלים והבולדרים האימתניים כדי שנוכל לספר עליהם אח"כ לכל החבר`ה ולהציג את השריטות והצלקות שחטפנו.  אבל מה לעשות כשהאישה הקטנה עולה על הטייטס ומתעקשת לצאת  ולפדל איתנו ביחד בשטח...

תשעה מיליון לא מספר טלפון של חברת ביטוח

רציתי לספר לכם שתשעה מיליון זה לא מספר טלפון של חברת ביטוח  או הברקה של קופירייטר  מוכשר. רציתי לבשר לכם שתשעה מיליון הוא בסה"כ מספר שמשקף את  עלות אחזקתם בחיים של 300 חולי סרטן המעי הגס במשך חודש ימים . תסכימו איתי שזה לא יותר מדי.  

בואו נהמר על הבריאות שלנו

 בתחילת המאה העשרים ואחת במדינת ישראל אנשים מתים משום שהמדינה אינה מוכנה לממן מתקציבה את כל התרופות שמצילות חים. חידשתי לכם משהו? אני בטוח שלא!  אני אומר ובטוחני שכולכם תצטרפו אלי: שלא יתכן שבמדינת ישראל אנשים ימשיכו למות בשל החלטות שרירותיות של פקידים ושל חשבונאים שסבורים שלא כדאי להציל אות החולים הקשים ואת החולים הכרוניים  וכל זאת משיקולים תקציביים.   כל שנה בערך באותה התקופה -ממש בימים אלה , מתחילים הדיונים האין סופיים על מבנה סל התרופות .כל שנה חסרים לסל 300-400 מיליון שקל ובגלל זה אנשים סובלים ורבים מהם פשוט מתים.. מתים בשל העדר טיפול או אי יכולת לממן עבורם את התרופות .  חברות התרופות מפעילות את הלוביסטים שלהם ואת אנשי יחסי הציבור כדי שאלה ינסו לקדם את התרופות שלהם לאישור הסל , ארגוני החולים והעמותות -דוחפות את התרופות שלהם הם נזקקים לכיוון הסל ואילו חברי וועדת הסל ממלאים את פיהם מים , מקמצים את האגרופים...

ותודה שעישנתם

   לשלם רבותי לשלם, ותודה שעישנתם!

המכחישים בע"מ

  מאמרו המלומד של העיתונאי גדי טאוב בעיתון מעריב על "עלילות העישון הפסיבי" שהשווה את החשש מהעישון הפסיבי ל"היסטריה המוסרית שהייתה סביב חוקי היובש בארה"ב כתוצאה מהחשש מנזקי שתית האלכוהול, הזכיר לי השבוע את  סינדרום ההכחשה ואת תיאורית...

הקלטת הלוהטת של טיב טעם

 לא מעט קווי דמיון עוברים בין פרשת הקלטת הלוהטת של  ח"כ בנימין נתניהו, לבין פרשת "הבשר החתולי  של טיב טעם".  בשני המקרים,  היו אלה מושאי הכתבה שרצו ביזמתם אל התקשורת וניסו לכבות את השריפה המאיימת באש יזומה. בשני המקרים הייתה זו אש על כוחותינו!

"מכת מדינה" הוא סלוגן לכיסוי מחדלים

ארקיע – איסטנבול - ארקיע

 מכתב גלוי  להוד מעלתו שגריר תורכיה ב

יו ....הנה עופר ואני חשבתי שזה הפנר

יו ....הנה  סמי עופר וכמה  נשים יפות ואני לתומי חשבתי לרגע שמדובר בקשיש הזוהר  יו הפנר מוציאו לאור המפורסם של המגזין פלייבוי  והשפנפנות ,  שתמיד מקיפות אותו בתמונות ומתרפקות עליו  כמו חתלתולות מגרגרות. האמת היא שמזה עשר שנים לפחות שאני נדהם כל פעם מחדש בכל פעם שאני נתקל באנשי עסקים שמוכנים לעשות הכל...ואני מתכוון הכל...כדי לקבל תמונה בעיתון. לעמוד על רגל אחד. לקפוץ באויר, להתפשט , לפתוח עוד כפתור בחולצה, להבליט את הישבן להתכופף, ומה לא!  העניין הוא שסמי עופר שתרם כמה עשרות מיליוני שקלים לבית החולים איכילוב לבנית מגדל של 13 קומות וספריה (כל הכבוד לו) אינו  נמנה על אלה. הוא מצולם כל...